מסתם לב מלאכותי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מסתם לב מלאכותי (באנגלית Artificial heart valve), הוא מסתם חד-כיווני המושתל בלבו של אדם כדי להחליף מסתם שאינו מתפקד כראוי כתוצאה ממחלת לב מסתמית. ניתן להפריד בין מסתמי לב מלאכותיים לשלושה סוגים רחבים: מסתמי לב מכניים, מסתמי רקמות ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) ומסתמי רקמה מהונדסים. מסתמים מכניים ומסתמים ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) עשויים מחומרים שונים. מסתמים מכניים עשויים בדרך כלל מטיטניום ופחמן. מסתמים ביו-פרוסטטיים מורכבים מרקמה אנושית או חיה. המסתמים המורכבים מרקמה אנושית, המכונים אלוגרפטים או הומוגרפים, הם מלבם האנושי של התורמים. הלב האנושי מכיל ארבעה מסתמים ומטרתם העיקרית היא לשמור על זרימת הדם בכיוון הנכון דרך הלב, ומהלב אל כלי הדם העיקריים המחוברים אליו (עורק הריאה ואבי העורקים). מסתמי הלב עלולים להינזק מסיבות שונות העלולות לעכב את זרימת הדם דרך המסתם (היצרות) או לתת לדם לזרום לאחור דרך המסתם, מצב המכונה מחלת לב מסתמית. הפרעות בתפקוד המסתם עלולות להוביל ללחץ על הלב ועלולים להוביל לבעיות חמורות, כולל אי ספיקת לב. בעוד שניתן לטפל בחלק מהמסתמים הלא מתפקדים באמצעות תרופות או לתקנם, לעיתים יש להחליף אחרים במסתם מלאכותי[1]. הבחירה בסוג המסתם המלאכותי תלויה במספר גורמים. מסתמים מכניים יכולים להיות בחירה טובה יותר עבור אנשים צעירים יותר ואנשים בסיכון להתדרדרות המסתם בשל עמידותם. מסתמי רקמות ביו-פרוסטטיים עדיפים על קבוצות גיל מבוגרות מכיוון שלא ייתכן שיהיה צורך לבצע פעולת החלפת שסתום נוספת במהלך חייהם. בשל הסיכון להיווצרות קרישי דם עבור מסתמים מכניים ודימום חמור כתופעת לוואי מרכזית בנטילת תרופות מדללות דם, אנשים שיש להם סיכון לדימום ואינם מוכנים ליטול וארפרין עשויים לשקול גם מסתמי רקמות. מטופלים אחרים שעשויים להתאים יותר לשסתומי רקמות הם אנשים שעברו ניתוחים מתוכננים אחרים ואינם מסוגלים ליטול תרופות מדללות דם. נשים המתכננות להיכנס להריון עשויים גם לשקול שסתומי רקמות מכיוון שוארפרין גורמת לסיכונים בהריון.
מסתמי לב מכניים | |
שיוך | מסתמי הלב, artificial anatomical object |
---|---|
מזהים | |
קוד MeSH | E07.695.310 |
מזהה MeSH | D006350 |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת | C0018825 |
אחד החסרונות העיקריים של מסתמי לב מכניים הוא שהם קשורים לסיכון מוגבר לקרישי דם. קרישים הנוצרים כתוצאה מכדוריות דם אדומות ונזק לטסיות הדם עלולים לחסום כלי דם המוביל לשבץ מוחי. אנשים עם מסתמים מכניים צריכים ליטול נוגדי קרישה (מדללי דם), כגון קומדין, למשך שארית חייהם[2]. מסתמי לב מכניים עלולים לגרום גם לאנמיה המוליטית מכנית, מצב בו כדוריות הדם האדומות נפגעות כאשר הן עוברות דרך המסתם. כמו כן, היווצרות מהירה של מיקרו-בועות בנוזל כמו דם עקב ירידת לחץ מקומית, יכולה להוביל לאי ספיקת מסתם לב מכני[3]. מסתמים ביו-פרוסטטיים (ביולוגיים) מיוצרים בדרך כלל מרקמת בעלי חיים המחוברים לתומך מתכת או פולימר[4]. לרוב משתמשים ברקמת שור (פרה), אך חלקם עשויים מרקמת חזיר[5]. הרקמה מטופלת על מנת למנוע דחייה והסתיידות. לעיתים נעשה שימוש בחלופות למסתמי רקמות של בעלי חיים, כאשר נעשה שימוש במסתמים מתורמים אנושיים, כמו באלוגרפט של אבי העורקים ובאוטוגרפטים ריאתיים. אלוגרפט של מסתם אבי העורקים הוא מסתם אבי העורקים מתורם אנושי, שנשלף לאחר מותם או מלב שמוסר להחלפה במהלך השתלת לב[6]. מסתמים ביו-פרוסטטיים פחות נוטים לגרום לקרישי דם לעומת ממסתמים מכניים, ולכן אינם דורשים נוגדי קרישה לכל החיים. כתוצאה מכך, לאנשים עם מסתמים ביו-פרוסטטיים יש סיכון נמוך יותר לדימום מאלה עם מסתמים מכניים[2]. מסתמים ביו-פרוסטטיים עמידים פחות משסתומים מכניים, בדרך כלל נמשכים 10–20 שנה[7]. משמעות הדבר היא כי לאנשים עם מסתמים ביו-פרוסטטיים יש שכיחות גבוהה יותר לדרוש החלפת מסתם אבי העורקים אחר במהלך חייהם[2]. מסתמים ביו-פרוסטטיים נוטים להידרדר במהירות רבה יותר בקרב מטופלים צעירים יותר[8]. מסתמי רקמה מהונדסים עדיין אינם זמינים לשימוש מסחרי. במסתמים אלו, זורעים את התאים של המטופל עצמו, על הפיגום של המסתם.