שי ג'ינפינג
נשיא סין הנוכחי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שִי ג'ינפינג (בסינית: 习近平; פין-יין: Xí Jìnpíng, הגייה: [ɕǐ tɕîn.pʰǐŋ]; נולד ב-15 ביוני 1953) הוא המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין, נשיא הרפובליקה העממית של סין ויושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית של סין. משמעות כהונתו בשלושת התפקידים הללו היא עמידתו בראש המפלגה, המדינה והצבא בהתאמה[1], לכן הוא מתואר לרוב כהמנהיג העליון של סין. בתור המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, שי חבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, המורכבת מההנהגה הבכירה ביותר של המפלגה, ומהווה למעשה את גוף קבלת ההחלטות החזק ביותר בסין.
שִי ג'ינפינג ב-2024 | |||||||
לידה |
15 ביוני 1953 (בן 70) בייג'ינג, הרפובליקה העממית של סין | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
שם לידה | 习近平 | ||||||
מדינה | הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של סין | ||||||
בת זוג | פנג לי-יואן | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
שי כיהן כמושל מחוז פוג'יין בשנים 1999–2002, וכמושל ומזכיר המפלגה במחוז השכן ג'ג'יאנג בשנים 2002–2007. לאחר שמזכיר המפלגה בשנחאי פוטר ב-2007, שי מילא את מקומו במשך תקופה קצרה. באוקטובר 2007 הפך לחבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, במרץ 2008 התמנה לסגן נשיא סין, ובאוקטובר 2010 התמנה לסגן יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. ב-15 בנובמבר 2012 מונה שי למזכיר הכללי של המפלגה וליושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. ב-14 במרץ 2013 התמנה לנשיא סין. ב-2018 הסיר את המגבלות החוקתיות שהגבילו את הנשיא המכהן למקסימום שתי כהונות כנשיא, באוקטובר 2022 התמנה לכהונה נוספת והכריז כי ימשיך לכהונה שלישית ברציפות כנשיא, כהונה שהחלה רשמית ב-2023, וצפויה להסתיים ב-2028, בה הוא צפוי להשלים 15 שנה בתפקיד.
שי הוא בנו השני של הקומוניסט הוותיק שי זונגשון, אחד ממייסדי תנועת הגרילה הקומוניסטית במחוז שאאנשי שבצפון סין, וסגן ראש הממשלה לשעבר. שִי ידוע בהצהרותיו הנוקשות נגד שחיתות, אשר בחסותן הוציא לפועל טיהור פוליטי בין השנים 2013 ל-2015. ב-21 בינואר 2013 פורסם תחקיר של ה-ICIJ שחשף חשבונות בנק סודיים באיי הבתולה הקריביים של משפחתו[2]. בשנת 2020 הופיע ברשימה השנתית של מגזין "טיים", "טיים 100"[3]. מדיניותו הביאה למעורבות סינית צבאית בטג'יקיסטן ובדח'שאן, וגם להתכתשות צבאית עם הודו באקסאי צ'ין.
ההנהגה הסינית העממית תחת שי ספגה ביקורת עקב הפרות קבועות של זכויות אדם, ביניהן אירועי דיכוי העם האויגורי, המחאות בהונג קונג (2019–2020), מגפת הקורונה ברפובליקה העממית של סין ועוד. בנוסף, תחת שי סומנה סין על ידי דו"ח החירות המקוונת של Freedom House (אנ') כמובילה עולמית במודל שלטון טוטליטרי עדכני[4]. לאורך ימיו של שי בשלטון הסיני התחזקה השפעתה הבינלאומית של סין העממית, בעיקר על מדינות הנמצאות בקשיים כלכליים, בהן נבנו תשתיות רבות בחזקת סין ובהם גם בסיס חיל הים הסיני בג'יבוטי. נכון לשנת 2021, 40% מכלל הכלכלה הסינית מבוססת על ייצוא מסחר.