אה"מ קינג אדוארד השביעי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אה"מ קינג אדוארד השביעי, על שמו של המלך אדוארד השביעי, הייתה האונייה המובילה של הסדרה שלה של אוניות מערכה פרה-דרדנוט שנבנו עבור הצי המלכותי הבריטי. חמושה בסוללה של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים) וארבעה תותחי 9.2 אינץ' (234 מילימטרים), היא ואחיותיה סימנו התקדמות משמעותית בכוח ההתקפי בהשוואה לתכנונים קודמים של אוניות מערכה בריטיות שלא נשאו את תותחי ה-9.2 אינץ'. קינג אדוארד השביעי נבנתה במספנת דבונפורט, והונחה במרץ 1902, הושקה ביולי 1903 ונכנסה לשירות בפברואר 1905.
אה"מ קינג אדוארד השביעי | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מערכה |
צי | הצי המלכותי הבריטי הצי המלכותי הבריטי |
סדרה | אוניות המערכה מסדרת קינג אדוארד השביעי |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | בסיס הצי המלכותי דבונפורט |
תחילת הבנייה | 8 במרץ 1902 |
הושקה | 23 ביולי 1903 |
תקופת הפעילות | 7 בפברואר 1905 – 6 בינואר 1916 (10 שנים) |
אחריתה | הוטבעה על ידי מוקש ימי |
מיקום | 58°42′59″N 4°12′08″W |
מלחמות וקרבות | מלחמת העולם הראשונה |
מידות | |
הֶדְחֶק | סטנדרטי: 15,835–16,140 טון, מקסימלי: 17,282–17,567 טון |
אורך | 138.3 מטר |
רוחב | 22.9 מטר |
שוקע | 7.82 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 18.5 קשרים |
גודל הצוות | 777 איש |
טווח שיוט | 12,400 ק"מ במהירות 10 קשר |
הנעה | 16 דוודים המזינים 2 מנועי קיטור בהספק 18,000 כוחות סוס |
צורת הנעה | 2 מדחפים |
נתונים צבאיים | |
שריון | שריון עיקרי – 229 מ"מ, שריון סיפון – 25–64 מ"מ, צריחי תותחים ראשיים – 203–305 מ"מ, צריחי תותחים משניים – 127–229 מ"מ, קזמטים – 178 מ"מ, ברבטות – 305 מ"מ, מחיצות הגנה – 203–305 מ"מ, מגדל הניווט – 305 מ"מ |
חימוש | 4 תותחים 12 אינץ' (305 מ"מ), 4 תותחים 9.2 אינץ' (234 מ"מ), 10 תותחים 6 אינץ' (152 מ"מ), 14 תותחים 12 ליטראות (3 אינץ', 76 מ"מ), 14 תותחים 3 ליטראות (1.9 אינץ', 47 מ"מ), 4 צינורות טורפדו 18 אינץ' (457 מ"מ) |
האונייה נכנסה לשירות בצי האטלנטי כאוניית הדגל של הצי לפני שהועברה לצי התעלה ב-1907, שם שימשה גם כאוניית הדגל. צי התעלה הפך לצי הבית ב-1909, שם היא שהתה במשך השנים הבאות. במהלך תקופה זו, הצי אורגן שוב ושוב, כאשר קינג אדוארד השביעי שובצה בסופו של דבר בשייטת אוניות המערכה השלישית עד 1912, יחד עם אחיותיה. האוניות נשלחו לים התיכון במהלך מלחמת הבלקן הראשונה כדי לאכוף את העברת סקוטארי לאלבניה. לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, שייטת אוניות המערכה השלישית הפכה לחלק מהצי הגדול, שם שירתה קינג אדוארד השביעי במשך השנתיים הבאות. הצי הגדול ערך סריקות רבות בים הצפוני בתקווה לתפוס ספינות גרמניות בים, אך רק לעיתים נדירות נכנס לפעולה.
בבוקר 6 בינואר 1916, תוך כדי הפלגה לבלפסט לשיפוץ, קינג אדוארד השביעי פגעה במוקש ימי שהונח על ידי סיירת העזר הגרמנית SMS מווה. ניסיונות לגרור את קינג אדוארד השביעי לנמל נכשלו כשהיא קיבלה נטייה מסוכנת, אז היא ננטשה והצוות שלה פונה לכמה משחתות. קינג אדוארד השביעי טבעה מאוחר יותר באותו יום.