אוניות המערכה מסדרת הלגולנד
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוניות המערכה מסדרת הלגולנד (בגרמנית: Helgoland-Klasse, מכוּנה גם Ostfriesland-Klasse) הייתה הסדרה השנייה של אוניות מערכה דרדנוט שנבנתה עבור הצי הקיסרי הגרמני. הסדרה, שנבנתה בין השנים 1908 עד 1912, כללה ארבע אוניות: הלגולנד, האונייה המובילה; אולדנבורג; אוסטפריזלנד; ותירינגן. התכנון היה שיפור משמעותי לעומת האוניות הקודמות מסדרת נסאו; הייתה להם סוללה ראשית גדולה יותר – 30.5 ס"מ (12 אינץ') תותחים ראשיים במקום 28 סנטימטרים (11 אינץ') שהותקנו על האוניות הקודמות – ומערכת הנעה משופרת. את האוניות מסדרת הלגולנד היה ניתן להבדיל בקלות מהאוניות מסדרת נסאו הקודמת לפי שלושת הארובות שהיו מסודרות יחדיו, בהשוואה לשתי הארובות הגדולות יותר של הסדרה הקודמת. האוניות שמרו על פריסת הסוללה הראשית המשושה של סדרת נסאו.
ערך ללא מקורות | |
אוניית הצי הגרמני הקיסרי "הלגולנד" | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מערכה |
צי | הצי הקיסרי הגרמני |
דגל הצי | |
סדרה קודמת | אוניות המערכה מסדרת נסאו |
סדרה עוקבת | אוניות המערכה מסדרת קייזר |
אוניות בסדרה | "הלגולנד", "אוסטפריזלנד", "תירינגן", "אולדנבורג" |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | אה.גה. וזר |
הושקה | 1909–1910 |
תקופת הפעילות | 1911–1921 (כ־10 שנים) |
אחריתה | 1 הוטבעה כספינת מטרה, 3 נגרטו |
מלחמות וקרבות | מלחמת העולם הראשונה |
מידות | |
הֶדְחֶק | 22,808 טון (סטנדרט), 24,700 טון (בתפוסה מלאה) |
אורך | 167.2 מטר |
רוחב | 28.5 מטר |
שוקע | 8.94 מטר |
נתונים טכניים | |
מהירות | 20.5 קשרים |
גודל הצוות | 1,113 קצינים ומלחים |
טווח שיוט | 10,200 ק"מ במהירות 12 קשר |
הנעה | 15 דוודים המזינים מנועי קיטור בהספק 28,000 כוחות סוס (20.6 מגה-וואט) |
צורת הנעה | מנועי קיטור |
כמות הדלק | 3,200 טון פחם, 200 טון דלק |
נתונים צבאיים | |
שריון |
חגורת שריון 300 מ"מ צריחי תותחים 300 מ"מ סיפונים 63 מ"מ ברבטות 300 מ"מ |
חימוש |
12 תותחים בקוטר 12 אינץ' (305 מ"מ) 14 תותחים בקוטר 5.9 אינץ' (150 מ"מ) 14 תותחים 3.5 אינץ' (88 מ"מ) 6 צינורות טורפדו 20 אינץ' (500 מ"מ) |
האוניות שירתו כיחידה בפלגה I, שייטת אוניות המערכה הראשונה לצד האוניות מסדרת נסאו בפלגה II של השייטת. הם השתתפו בקרבות במהלך מלחמת העולם הראשונה, כולל קרב יוטלנד בים הצפוני וקרב מפרץ ריגה בים הבלטי. כל ארבעת האוניות שרדו את המלחמה, אך לא נלקחו כחלק מהצי הגרמני שנכלא בסקפה פלו. כאשר הוטבעו הספינות הגרמניות בסקפה פלו, ארבעת אוניות הסדרה נמסרו כפיצויי מלחמה למדינות ההסכמה המנצחות במקום הספינות הטבועות. אוסטפריזלנד נלקחה על ידי הצי האמריקני והוצאה כמטרה במהלך הפגנת הכוח האווירי של בילי מיטשל ביולי 1921. הלגולנד ואולדנבורג הוקצו לבריטניה ויפן בהתאמה, ונגרטו ב-1921. תירינגן נמסרה לצרפת ב-1920, ושימשה כספינת מטרה של הצי הצרפתי. האונייה נגרטה בסופו של דבר בין 1923 ל-1933.