אלכוהול בהיריון
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אלכוהול בהיריון הוא תופעה המתייחסת לצריכת אלכוהול בקרב נשים הרות, כולל הזמן בו האישה אינה מודעת להיריון. כיום, אין כמות אלכוהול הנחשבת כבטוחה לצריכה בתקופת ההיריון, כמו כן אין נקודת זמן בטוחה במהלך ההיריון בה ניתן לצרוך אלכוהול ללא החשש בגרימת נזק לעובר. הסיכונים שבצריכת אלכוהול בתקופת ההיריון כוללים: הפלות ספונטניות, מוות עובר תוך רחמי, משקל לידה נמוך, לידת פג ומגוון של הפרעות וכשלים תפקודיים בעובר המאוגדים תחת המונח "קשת נזקי האלכוהול בעובר" (Fetal Alcohol Spectrum Disorder - FASD)[1].
קשת נזקי האלכוהול בעובר היא שם כולל למכלול של הפרעות התפתחותיות והתנהגותיות שעלולות להתרחש על ידי חשיפה תוך רחמית של העובר לאלכוהול. כאשר התסמונת מופיעה בצורתה המלאה היא ידועה בשם תסמונת האלכוהול העוברית (Fetal Alcohol Syndrome - FAS). בין יתר ההפרעות ניתן למנות: הופעה חיצונית לא-תקינה, גובה נמוך, משקל גוף נמוך, גודל ראש קטן, פגיעה בקואורדינציה, אינטליגנציה נמוכה, בעיות התנהגותיות, לקות שמיעה ולקות ראייה[2][3]. בנוסף, אלו שנפגעו נוטים לסבול מבעיות חברתיות, בעיות בבית הספר, הסתבכויות עם מערכת המשפט, התמכרות לסמים ואלכוהוליזם[4]. עם זאת, לא כל התינוקות שנחשפים לאלכוהול בהיותם ברחם יסבלו מבעיות הקשורות בצריכת אלכוהול בעת ההיריון. כמו כן, השימוש באלכוהול בזמן היריון קשור לאלימות במשפחה ולפגיעה אפשרית בתינוק[5].
תסמונת האלכוהול העוברית מתרחשת בדרך-כלל כאשר אישה בהיריון צורכת יותר מארבע מנות אלכוהול ליום במהלך השליש הראשון של ההיריון. צריכת שתי מנות ביום לעומת זאת מראה תסמינים מתונים יותר[6][7]. רוב ארגוני הבריאות בעולם ממליצים על הימנעות מלאה מאלכוהול במשך שלושת החודשים הראשונים של ההיריון[8], כאשר העובר רגיש ביותר להשפעות האלכוהול, וממליצים על מתינות כללית לאורך כל ההיריון[9][10][11].