אסכולת היידלברג
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אסכולת היידלברג (באנגלית: Heidelberg School) הייתה תנועת אמנות אוסטרלית בסוף המאה ה-19 – תוארה כאימפרסיוניזם אוסטרלי.[1]
פרדריק מק'קבין, החלוץ (אנ'), טריפטיכון, 1904 | |
השפעה מ | אימפרסיוניזם |
---|---|
מבקר האמנות במלבורן, סידני דיקינסון, טבע את המונח בסקירה משנת 1891 על יצירותיהם של ארתור סטריטון וולטר וית'רס, שני אמנים מקומיים שציירו בחוץ (אנ') באזור הכפרי של העיר היידלברג (אנ'). המושג התפתח מאז וכלל ציירים שעבדו יחד ב־"מחנות אמנים (אנ')" ברחבי מלבורן וסידני בשנות ה־80 וה־90 של המאה ה־19. ביניהם סטריטון וויתרס, טום רוברטס, צ'ארלס קונדר ופרדריק מק'קבין הנחשבים לדמויות מפתח של התנועה. בהסתמך על רעיונות נטורליסטים ואימפרסיוניסטים, הם ביקשו לתפוס את החיים האוסטרליים, את הנוף הערבתי ואת אור השמש החזק המאפיין את המדינה.
התנועה הגיחה בתקופה של לאומיות חזקה באוסטרליה, שהייתה אז קבוצה של קולוניות על סף הקמת פדרציה. ציורי האמנים, התפרסמו בהיותם מייצגים נוף אוסטרלי מובהק, ובתחילת המאה ה־20 הגיעו המבקרים למסקנה שיש לזהות את התנועה כראשיתה של מסורת אוסטרלית באמנות המערבית.