ג'סטין ביבר
זמר פופ קנדי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ג'סטין דרו ביבר (באנגלית: Justin Drew Bieber; נולד ב-1 במרץ 1994)[3] הוא זמר-יוצר קנדי. מהזמרים עם שיאי השמעות ומכירות מהגבוהים בהיסטוריה.
ביבר עם הלוק של המט גאלה שנערך במוזיאון המטרופולין לאמנות בניו יורק. (2015) | |
לידה |
1 במרץ 1994 (בן 30) לונדון, אונטריו, קנדה |
---|---|
שם לידה | ג'סטין דרו ביבר |
שם במה | Biebs, Bizzle, Bieb, JB, RickTheSizzler |
מוקד פעילות | קנדה |
תקופת הפעילות | מ-2007 |
מקום לימודים | St. Michael Catholic Secondary School, Stratford District Secondary School, Jeanne Sauvé Catholic School |
עיסוק | זמר-יוצר |
סוגה | פופ • R&B • דאנס-פופ • EDM |
סוג קול |
סופרן (2007–2010) בין בריטון (A2) לקונטרה-טנור (F4)[1][2] (2010–הווה) |
שפה מועדפת | אנגלית קנדית, אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה, פסנתר, כלי הקשה וחצוצרה |
חברת תקליטים | איילנד, RBMG |
בת זוג |
סלינה גומז (2010–2012) היילי בולדווין (2018–הווה) |
פרסים והוקרה | הרשימה המלאה |
האתר הרשמי | |
פרופיל ב-IMDb | |
חתימה | |
לאחר שהתגלה באתר יוטיוב בשנת 2008 על ידי המפיק סקוטר בראון דרך סרטוני הקאברים שהעלה, ביבר הוחתם בחברת ההקלטות RBMG והוציא את המיני-אלבום הראשון שלו, My World לקראת סוף 2009. האלבום הגיע למעמד פלטינה בארצות הברית ובמדינות נוספות ולמעמד פלטינה כפולה בקנדה ובממלכה המאוחדת. הזמר קבע הישג חסר תקדים ראשון בקריירה כאשר כל שירי האלבום נכנסו למצעד האמריקאי הפופולרי בילבורד הוט 100[4]. ב-2010 הוציא את אלבום הבכורה שלו My World 2.0, שנחל אף הוא הצלחה עם מכירות עולמיות של למעלה מארבעה מיליון עותקים. והסינגל המוביל מתוך האלבום, "Baby", הפך לנצפה ביותר בהיסטוריה של יוטיוב.
בקיץ 2010 הוא קיים את סיבוב ההופעות הראשון שלו, "My World Tour". לאחריו פרסם את שני אלבומי הרמיקס My Worlds Acoustic ו-Never Say Never: The Remixes, כאשר האחרון יצא בשנת 2011 במקביל ליציאת סרט ההופעה התיעודי "ג'סטין ביבר: הסרט", שהפך לסרט ההופעה הרווחי ביותר. בהמשך אותה השנה הוא הוציא את אלבומו השני, Under the Mistletoe ואיגד שירים באווירת חג המולד. ב-2012 הוא הוציא את אלבומו השלישי, Believe, שהתאפיין בצלילי דאנס-פופ, שהחליפו את סגנון הטין פופ, ובכך סימן האלבום את השינוי המוזיקלי של ביבר והתפתחותו כאמן. בשנת 2015 יצא אלבומו הרביעי Purpose, ושלושה סינגלים מתוכו, "Sorry", "What Do You Mean?" ו-"Love Yourself", הפכו ללהיטים שהגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד[4]. בהמשך, השתתף בשורה של להיטים כדוגמת: "Cold Water" של מייג'ור לייזר, "Despacito", "Let Me Love You" ו-"I'm the One".
ג'סטין קיבל את הכינוי "נסיך הפופ"[5][6][7] ועם תחילת הקריירה ביבר ביסס את מעמדו כאייקון פופ, אליל נוער פורץ דרך וכסמל הערצה, שגרמה לתופעה הסוציולוגית ה"בליברס".
לאורך שנות הקריירה זכה ביבר ב-368 פרסים (מתוך 806 מועמדויות). ביניהם, 18 פרסים בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית, שני פרסי גראמי (מתוך 24 מועמדויות), שני פרסי בריטי, פרס אחד של טקס פרסי הבמבי, 23 פרסים בטקס בחירת הנוער, 21 פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה (אשר שבר את מספר הזכיות) ו-34 שיאי גינס.
המכירות העולמיות של ביבר מסתכמות בלמעלה מ-150 מיליון עותקים והוא נחשב לאחד המוזיקאים הנמכרים ביותר בהיסטוריה הממוקם במקום ה-21 ברשימה זו והצעיר ביותר בה. כתב העת "פורבס" כלל את ביבר שלוש שנים ברציפות ברשימת עשרת האנשים החזקים בעולם בין השנים 2011–2013. בשנים 2016–2017, ג'סטין נבחר פעמיים לכוכב הפופ המשפיע ביותר בעולם ונכון לשנת 2022, סקרים באתרים שונים בעולם ממקמים את ביבר ברשימת עשרת האנשים הידועים והמשפיעים בעולם[8].