גורל כדור הארץ
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ניתן להעריך את העתיד הביולוגי והגאולוגי של כדור הארץ בהתבסס על ההשפעות המשוערות של מספר מגמות ארוכות טווח, ביניהן האינטראקציות הכימיות על פני כדור הארץ, קצב ההתקררות של פנים כוכב הלכת, השפעות הכבידה של עצמים אחרים במערכת השמש ועלייה מתמדת בבהירות השמש. עם זאת, אין לדעת בוודאות כיצד תשפיע טכנולוגיה אנושית, כגון הנדסת אקלים, שעלולה לגרום לשינויים משמעותיים בכוכב הלכת. ההכחדה הנוכחית של ההולוקן נגרמת על ידי טכנולוגיה,[1] והשפעותיה עשויות להימשך עד חמישה מיליון שנים.[2] אם בשלב מסוים תוכחד האנושות, כדור הארץ ישוב לקצב אבולוציוני איטי המושפע אך ורק מתהליכים טבעיים ארוכי טווח.
כאשר בוחנים טווחי זמן ארוכים מאוד ניתן לצפות שיתרחשו במהלכם אירועים שמימיים אקראיים שיסכנו את הביוספירה ועלולים להסב הכחדה המונית. בין האירועים האפשריים ניתן למנות פגיעות של שביטים או אסטרואידים ואפשרות של סופרנובה קרובה לכדור הארץ – פיצוץ כוכבי מסיבי ברדיוס של 100 שנות אור (31 פארסק) מהשמש. אירועים גאולוגיים אחרים בקנה מידה גדול צפויים להיות שכיחים יותר. התיאוריה של מילנקוביץ' חוזה שכוכב הלכת ימשיך לעבור תקופות קרח לפחות עד שהקרחון הרבעוני יגיע לסיומו. תקופות אלו נגרמות על ידי שינויים באקסצנטריות, הטיה צירית וקדימות של מסלול כדור הארץ. כחלק ממחזור יבשת העל המתמשך, טקטוניקת הלוחות תגרום כנראה להופעת יבשת-על בעוד 250–350 מיליון שנים. במהלך 1.5–4.5 מיליארד השנים הבאות צפויה ההטיה הצירית של כדור הארץ לעבור שינויים כאוטיים, והשינויים בהטיה הצירית ייתכן שיגיעו עד 90°.
בהירות השמש תגדל בהתמדה, וכתוצאה מכך תעלה קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ. קצב בליה גבוה יותר של מינרלים סיליקט ישפיע על מחזור הקרבונט-סיליקט, מה שיגרום לירידה ברמת הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. בעוד כ-600 מיליון שנים מהיום תרד רמת הפחמן הדו-חמצני מתחת לרמה הדרושה כדי לקיים פוטוסינתזה המשמשת עצים. אמנם, צמחים מסוימים משתמשים בשיטת קיבוע הפחמן C 4 כדי להוסיף ולהתקיים גם בריכוזי פחמן דו-חמצני נמוך כדוגמת עשרה חלקים למיליון. עם זאת, המגמה ארוכת הטווח צפויה להביא לגוויעת חיי הצומח. הכחדת הצמחים תביא קץ כמעט לכל סוגי החיים בפלאנטה שכן צמחים הם בסיס שרשרת המזון על פני כדור הארץ.
בעוד כמיליארד שנים תהיה בהירות השמש גבוהה יותר ב-10%, מה שיגרום לאטמוספירה להפוך ל"חממה לחה", וכתוצאה מכך האוקיינוסים יתאדו. כתוצאה יסתיימו טקטוניקת הלוחות ומחזור הפחמן כולו. בעקבות אירוע זה, בעוד כ-2–3 מיליארד שנים, הדינמו המגנטי של כוכב הלכת עלול להיפסק, מה שיגרום לדעיכה של המגנטוספירה ולהוביל לאובדן מואץ של חומרים נדיפים מהאטמוספירה החיצונית. בעוד ארבעה מיליארד שנים תגרום העלייה בטמפרטורת פני כדור הארץ לאפקט חממה מאיץ, תיצור תנאים קיצוניים יותר מאשר אלו השוררים בנוגה של ימינו ותחמם את פני כדור הארץ מספיק כדי להמיס אותו. בשלב זה ייכחדו כל החיים על פני כדור הארץ.[3][4] לבסוף, גורלו הסביר ביותר של כוכב הלכת הוא קליטה על ידי השמש בעוד כ-7.5 מיליארד שנים, לאחר שהשמש תיכנס לשלב הענק האדום ותתרחב אל מעבר למסלולו הנוכחי של כוכב הלכת.