היסטוריה של פסיכופתיה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
השם פסיכופתיה, נגזר מהשפה היוונית פסיכה (נפש) ופתיה (ייסורים), נטבע על ידי פסיכיאטרים גרמנים במאה ה-19 ושימש לתיאור כל צורה של מחלת נפש, ואת ענף המחקר שידוע כיום בשם פסיכופתולוגיה.[1][2]
עד אמצע המאה ה-20 השתמשו פסיכיאטרים במונח "נחיתות פסיכופתית" כדי להתייחס לסוג ההפרעה הנפשית שניתן לכנות כיום הפרעות אישיות, יחד עם מגוון רחב של מצבים אחרים המסווגים כיום בצורה שונה.[3] מתחילת המאה ה-20 נעשה שימוש במונחים אלה ושאר מונחים באופן רחב מאוד כדי להתייחס לכל מי שהפר ציפיות ונורמות מוסריות, או נחשב בלתי רצוי מבחינה חברתית כל שהיא.
במרוצת השנים, הפכה בקרב הציבור הרחב המילה "פסיכופת" לקללה פסיכולוגית בצירוף מילים כמו "משוגע", "מטורף" ו"חולה נפש", אך עם הקשר מוסרי של רוע ומסוכנות.