המהפכה האמריקאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המהפכה האמריקאית (באנגלית: American Revolution) הייתה תהליך פוליטי מתמשך שהתרחש בצפון אמריקה בין השנים 1765 ל-1783, ובמהלכו פרשו 13 המושבות הבריטיות מן האימפריה הבריטית ויצרו מדינה עצמאית בעלת שיטת ממשל דמוקרטית - ארצות הברית. המהפכה האמריקאית החלה בשנת 1765 בשינוי בסטטוס קוו ביחסים בין בריטניה למתיישבים, כאשר חוקק בפרלמנט הבריטי חוק הבולים, שכלל מיסוי כבד על המתיישבים ללא מתן ייצוג בפרלמנט, המשיכה בהתמרמרות עזה של המתיישבים, שהובילה להפגנות והתכתשויות עקובות מדם כגון טבח בוסטון ב-1770, והפכה למלחמה של ממש בשנת 1775.
במהלך המלחמה הכריזו המושבות באופן פורמלי על עצמאותן בשנת 1776, ובכך ניתקו את עצמן לחלוטין מהכתר הבריטי. המלחמה הסתיימה בפועל ב-1781 עם ניצחון המתיישבים בקרב יורקטאון, ופורמלית בחוזה פריז משנת 1783, שבו הכירה בריטניה בעצמאות ארצות הברית.
במהלך הפעילות המלחמתית עסקו מנהיגי המהפכה באופי הממשל העצמאי שייסדו. המתיישבים ביקשו ליצור מנגנון שישמור על זכויותיהם הדמוקרטיות, אך עם זאת חששו מממשל חלש ולא אפקטיבי שיוביל לאנרכיה ולהתפוררות. בשנת 1788 אושרה חוקה שהגדירה את סדרי השלטון והיחסים שבין השלטון הפדרלי המרכזי ובין הממשלים המקומיים במדינות השונות. החוקה הושלמה בשנת 1791 במגילת הזכויות, שכללה עשרה תיקונים לחוקה שנועדו לאזן בין השמירה על זכויות האזרח לבין הצורך בממשל יציב ואפקטיבי.