הרכבת התחתית של סטוקהולם
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הרכבת התחתית של סטוקהולם (בשוודית: Stockholms tunnelbana) היא מערכת תחבורה מהירה בסטוקהולם, שוודיה. הקו הראשון נפתח בשנת 1950. כיום המערכת מתפרסת על פני 105.7 ק"מ מסילות ובעלת 100 תחנות,[1] מהן 47 תחנות תת-קרקעיות ו-53 תחנות מעל פני הקרקע. לרכבת התחתית של סטוקהולם יש שלושה קווים עיקריים המסומנים בשלושה צבעים (אדום, כחול וירוק), והם מתפלגים למסלולים נוספים המסומנים במספרים. בסך הכל מכילה המערכת שבעה מסלולים, כשכל אחד מתחיל ונגמר בתחנת קצה אחרת, אך כולם עוברים בתחנת הרכבת המרכזית של סטוקהולם, ה-T-Centralen.
שלוש גרסאות של הרכבת; למעלה: הרכבת שבשימוש כיום | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | שוודיה |
עיר | מחוז סטוקהולם |
מפעיל | MTR Nordic |
מידע על ההקמה | |
פתיחת הקו | 1 באוקטובר 1950 |
מידע על הקו | |
מספר נוסעים בשנה | 330,000,000 (נכון ל־2015) |
sl | |
תרשים הקו | |
בשנת 2017, עברו ברכבת התחתית של סטוקהולם 353 מיליון נוסעים, ובממוצע 1.2 מיליון נוסעים ביום חול.[2]
הרכבת התחתית של סטוקהולם כונתה "הגלריה לאמנות הארוכה בעולם", בזכותן של למעלה מ-90 תחנות הרשת המעוצבות על ידי תצורות סלע, ומקושטות בפסיפסים, ציורים, מייצגים, תחריטים ותבליטים על ידי למעלה מ 150 אמנים שונים.[3]
מועצת המחוז של סטוקהולם (אנ') היא הבעלים של הרכבת התחתית, והתפעול מתבצע בזיכיון על ידי חברת MTR Nordic (אנ').