כלכלת אימפריית האינקה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כלכלת אימפריית האינקה, שהתקיימה מתחילת המאה ה-13 לספירה ועד כיבושה בשנת 1532 על ידי הספרדים ובשיאה שלטה באזורים נרחבים באמריקה הדרומית לאורך חוף האוקיינוס השקט והרי האנדים, התאפיינה בתכנון הריכוזי שלה, ובדומה לכלכלות עתיקות אחרות, בחשיבות הרבה של תחום החקלאות. ככלכלה מתוכננת באופן מלא לא אפשרה קיומו של שוק חופשי ומסחר ואף לא היה לה מטבע[1]. הייצור, ההפצה, החלוקה והשימוש בסחורות נוהלו בצורה ריכוזית על ידי גורמי השלטון. כל הצרכים כגון ביגוד ומזון סופקו על ידי המדינה לפי הקצבה[2].
ניהול נכון של הכלכלה הריכוזית הביא לעושר רב של האימפריה וגם הכובשים הספרדים השתאו מעושרה. מקדשי האינקה ובראשם מקדש קוריקנצ'ה צופו זהב. ידוע במיוחד "חדר הכופר" (אנ') שהתמלא בזהב תוך זמן קצר לדרישת הספרדים ששבו את קיסר האינקה אטוואלפה[3].