לס
סוג קרקע / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לֵס (בגרמנית: Löss) היא סוג של קרקע, שהרכבה הוא ממשקעי טין (סילט) בעיקר ומיחסים שווים של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי (CaCO3), חומר אורגני, תחמוצות ברזל ומינרלים נוספים. צבעה הוא צהוב עד חום בהיר.
ערך זה עוסק בסוג קרקע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לס (פירושונים).
אדמות הלס מכסות כ-10% משטח כדור הארץ ועוביין הממוצע מגיע לכמה עשרות מטרים, כמו כן, לרוב לא ניתן למצוא קרקע לס מְרוּבֶּדֶת. אדמת הלס מאפיינת את שוליהם של מדבריות רבים בעולם. מרבצי לס נפוצים בין קווי הרוחב 20° - 50° צפון, סין וארצות הברית מהוות את מרבצי הלס הגדולים ביותר.
מקור השם בגרמנית (Löss או Löß) ובאלמאנית lösch – חופשי, כפי שנקראה הקרקע בפי איכרים ובנאים לאורך עמק הריין.