מוזיקה בגרמניה הנאצית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המוזיקה בגרמניה הנאצית – כמו ברוב ההיבטים האחרים של הממשל של הרייך השלישי, השקפותיו והעדפותיו האישיות של אדולף היטלר מילאו תפקיד משמעותי בשליטה הנאצית במוזיקה הגרמנית. המוזיקה בגרמניה הנאצית נשלטה על ידי מספר ישויות שונות, שעליה היו אחראים שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, והתאורטיקן הנאצי, אלפרד רוזנברג. רוב הפעילות של הארגונים התמקד בהדרת מלחינים ומוזיקאים יהודים מפרסום וביצוע מוזיקה, ולמנוע תצוגה פומבית של מוזיקה הנחשבת ל-"יהודית", "אנטי-גרמנית" או "מנוונת". ארגונים אלו גם פעלו לקדם מלחינים "גרמנים" מועדפים, כמו ריכרד וגנר ואנטון ברוקנר, בעיקר מפני שיצירותיהם נחשבו כתרומות חיוביות לקהילת העם.[1][2][3]
הנאצים קידמו אידאולוגיות אריות באמצעות צנזורה כבדה ושליטה תרבותית, הוספת יצירות יהודיות לרשימה השחורה, איסור על הופעות באולמות קונצרטים ושליטה בתכני רדיו על מנת לקדם את התיאוריה הנאצית.[4][5]
שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס, קבע כי הרדיו הוא "המתווך המשפיע והחשוב ביותר בין תנועה רוחנית לאומה, בין הרעיון לעם".[6] הוא השקיע מאמצים רבים בניצול טכנולוגיות הרדיו וביכולתה להגיע לאוכלוסייה הגרמנית ללא קשר למעמדם הסוציו-אקונומי.[7][8][9][10]