מלאיה הבריטית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
המונח "מלאיה הבריטית" (במלאית: Tanah Melayu British) מתאר באופן רופף קבוצה של מדינות בחצי האי המלאי ובאי סינגפור שהוכנסו להגמוניה או שליטה בריטית בין אם בסוף המאה ה-18 לאמצע המאה ה-20. בניגוד למונח "הודו הבריטית", שאינו כולל את המדינות הנסיכותיות ההודיות, מלאיה הבריטית משמשת לעיתים קרובות להתייחסות למדינות המלאיות המאוחדות והלא-מאוחדות, שהיו מדינות חסות בריטיות עם שליטים מקומיים משלהן, כמו גם למושבות המצרים, שהיו תחת הריבונות והשלטון הישיר של הכתר הבריטי, לאחר תקופה של שליטה של חברת הודו המזרחית.
ערך ללא מקורות | |
גאוגרפיה | |
---|---|
יבשת | אסיה |
היסטוריה | |
תאריכי הקמה | 1826 |
ישות קודמת |
סולטנות קדה סולטנות ג'והור מלאקה ההולנדית סלנגור פרק פהנג נגרי סמבילן ממלכת ראטאנקוסין |
ישות יורשת |
פדרציית מלאיה פדרציית מלאיה סינגפור מושבת סינגפור |
לפני הקמת האיחוד המלאי ב-1946, השטחים לא הוכנסו לממשל מאוחד אחד, למעט התקופה המיידית שלאחר המלחמה שבה קצין צבא בריטי הפך למנהל הזמני של מלאיה. במקום זאת, מלאיה הבריטית כללה את מושבות המצרים, המדינות המלאיות המאוחדות והמדינות המלאיות הבלתי מאוחדות. תחת ההגמוניה הבריטית, מלאיה הייתה אחת הטריטוריות הרווחיות ביותר של האימפריה, בהיותה היצרנית הגדולה בעולם של בדיל ואחר כך גומי. במהלך מלחמת העולם השנייה, יפן שלטה בחלק ממלאיה כיחידה אחת מסינגפור.
האיחוד המלאי לא היה פופולרי וב-1948 פורק והוחלף על ידי פדרציית מלאיה, שהפכה לעצמאית לחלוטין ב-31 באוגוסט 1957. ב-16 בספטמבר 1963, הפדרציה, יחד עם צפון בורנאו (סבה), סארוואק וסינגפור, הקימו את הפדרציה הגדולה יותר של מלזיה.