משתמש:Oren neu dag/טיוטה/התביעה האנגלית לכתר צרפת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
החל משנות הארבעים של המאה ה-14 ועד להעברת חוק האיחוד של שנת 1800 תבעו מלכיה ומלכותיה של אנגליה (ולאחר מכן גם בריטניה הגדולה) את כתר צרפת לעצמם. השורש לתביעה החל בימי מלכותו של אדוארד השלישי, מלך אנגליה, אשר תבע את כתר צרפת לאחר שדודו, שארל הרביעי, מלך צרפת, הלך לעולמו בשנת 1328 בלי שהותיר אחריו בנים זכרים. לאחר מותו של שארל הרביעי, הומלך בצרפת פיליפ לבית ולואה אשר היה אחיין רחוק יחסית למלך הקודם. אדוארד השלישי, אשר גם היה דוכס נורמנדיה, ראה לנכון לתבוע לעצמו את כתר צרפת שכן הוא גם היה קרוב המשפחה הקרוב ביותר למלך הקודם, וגם היה בעל קרקעות בצרפת עצמה. מכאן ואילך התפתחה התביעה האנגלית לכתר צרפת כמחלוקת בין בית פלנטג'נט האנגלי ויורשיו, מחד, ובין בית ולואה הצרפתי מאידך, (שהוא עצמו ענף בשושלת הקפטינגית).
כדי לממש ולהגן על תביעה זו, פתחו אדוארד השלישי ויורשיו במלחמת מאה השנים במטרה לכבוש את צרפת ולקחת בכוח את מה שלדעתם היה שלהם מכוח זכותם מלידה. בין המלכים האנגליים אשר היו הכי קרובים למימוש תביעה זו ניתן למנות את הנרי החמישי והנרי השישי אשר בתקופתם הם החזיקו במירב השטחים בצרפת, עד לעליית ז'אן דארק והתהפכות הגלגל לטובת בית ולואה. למרות נצחונו של בית ולואה במלחמת מאה השנים, המשיכו מלכי אנגליה לשלוט בשטח סביב העיר קאלה למשך מאה שנים לאחר תום מלחמת מאה השנים, ואף להמשיך להשתמש בפלר דה ליס כחלק משלט האצולה שלהם עד לשנת 1800 כאשר בריטניה הגדולה התאחדה עם ממלכת אירלנד, והמלך ג'ורג' השלישי החליט להשתמש בהזדמנות הזו כדי לוותר על התביעה האנגלית, ולהוריד את הפלר דה ליס משלט האצולה שלו, וכן מרשימת תאריו. יש לציין, כי בזמן שהמלך ג'ורג' השלישי ויתר על הכתר הצרפתי, צרפת עצמה הייתה רפובליקה ועל כן עצם קיומה של התביעה היה חסר תוכן. עם זאת, התובעים היעקוביטים מעולם לא הכירו בסיום התביעה באופן רשמי.