מתן שמות לכוכבי שביט
שיטה למתן השמות של כוכבי השביט שהתגלו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במהלך ההיסטוריה, כוכבי השביט נצפו בשמיים, ויש תיעוד של מעברם. עם זאת, לאורך השנים, השתמשו במספר שיטות שונות כדי להעניק שם לכוכבי השביט. כתוצאה מכאן, יש מספר רב של כוכבי שביט המוכרים ביותר משם אחד.
השיטה הראשונה הנפוצה הייתה זיהוי כוכבי השביט לפי השנה בה הם נראו. לדוגמה, כוכב השביט הראשון המתועד שהתגלה על ידי טלסקופ, נקרא בתחילה כוכב השביט הגדול של 1680 (היום ידוע גם ככוכב שביט קירך, על שם האסטרונום הגרמני גוטפריד קירך (אנ')).
מאוחר יותר התפתחה נורמה של לתת שם לכוכבי השביט לפי האנשים המזוהים עם גילויים, כמו שביט הייל-בופ, או על שם אלו שביצעו את המחקר הראשון המקיף על כוכב השביט, כמו שביט האלי.
עם התפתחות הטכנולוגיה במאה ה-20, ועלייה משמעותית במספר כוכבי השביט שהתגלו, נוצר צורך לאפיין שיטה חדשה לזיהוי כוכבי השביט. שיטה זו זיהתה את כוכב השביט לפי מועד הפריהליון של מסלולו והסדר שבו הוא עבר אותו מוסכמה זו הייתה בשימוש עד שנת 1994, שבה, לאחר עלייה משמעותית בגילוי וצורך לאפיון מחדש פותחה מוסכמה בינלאומית חדשה. השיטה הנוכחית נותנת זיהוי לפי סוג המסלול ולפי זמן גילוי כוכב השביט (לדוגמה C/2012 S1). האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הוא היחיד שאחראי על מתן שמות לכוכבי שביט וסיווגים באופן רשמי.