פטישיזציה של הסחורות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פטישיזציה של הסחורות (בגרמנית: Warenfetischismus) היא תפיסת היחסים החברתיים אשר מעורבים בייצור לא כיחסים חברתיים בין אנשים, אלא כיחסים כלכליים בין הכסף והסחורה הנקנית בשוק. לרוב, הכוונה ב"פטישיזציה" היא לייחוס תכונות שמושגות באמצעות פעולה אנושית, לכוחות טבעיים או רוחניים. במובן זה, הפטישיזציה של הסחורות הופכת את הערך הכלכלי, שהוא סובייקטיבי ולא מוחשי מבסיסו, לדבר שנתפש כאובייקטיבי ואמיתי, שאנשים מאמינים שיש לו ערך מהותי בפני עצמו.[1]
התאוריה של הפטישיזציה של הסחורות מוצגת בפרק הראשון בספרו של קרל מרקס, "הקפיטל", במטרה להסביר שהארגון החברתי של העבודה מתווך על ידי חליפין בשוק, כלומר, המכירה והקנייה של סחורות. כך, בחברה קפיטליסטית, היחסיים החברתיים בין אנשים, מי מייצר את המוצר, מי עובד בשביל מי, זמן הייצור של הסחורה וכו', נתפסים כיחסים כלכליים בין חפצים, כלומר, עד כמה סחורה מסוימת שווה ביחס לסחורה אחרת. על-כן, הסחירה בסחורות בשוק מערפלת את המהות הכלכלית האמיתית של היחסים האנושיים של היצור, אלו שבין העובד לבעל-ההון.[2]