תנועת הנצרתיים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תנועת הנצרתיים (בגרמנית: Nazarener) הייתה תנועת אמנות רומנטית-דתית שהקימו אמנים דוברי גרמנית בווינה וברומא בתחילת המאה ה-19. נציגי הסגנון הזה, "הנצרתיים", היו מקורבים בעיקר לקתוליות. הרקע לעזיבתם היה התהפוכות החברתיות-פוליטיות של עידן נפוליאון ושלטון מטרניך המדכא, שבאו לידי ביטוי באמנות ובהוראה באקדמיות לאמנות. מטרת הנצרתיים הייתה חידוש האמנות ברוח הנצרות, תוך שימוש בציירים איטלקים וגרמנים קדומים כמודלים. הם השפיעו על האמנות של כל התקופה הרומנטית.[1]