תרגול כיבוי אש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תרגול כיבוי אש (באנגלית: fire drill) או תרגול התנהגות בזמן שרפה, היא שיטה לתרגל כיצד יפונה בניין במקרה של שריפה או במצבי חירום אחרים. ברוב המקרים מופעלת מערכת אזעקת האש הקיימת בבניין והמבנה מפונה מהיציאה הפנויה הקרובה ביותר. בהתאם לסוג הבניין יש להתאים את נוהלי כיבוי האש בבניין, כגון בתי חולים, בתי ספר או בניינים רבי קומות, שבהם הדיירים עשויים להיות ממוקמים בתוך הבניין, בשעה שפרצה שרפה. ככלל, תרגיל הפינוי בא להבטיח שהפינוי בשעת אמת יהיה מספיק מהיר, ולזהות בעיות במערכת החירום או בתהליכי הפינוי שיש לתקנם. ככלל היערכות מראש מונעת אסון. זמן התגובה ואיכותה מהווים פרמטרים חיוניים במניעת נזק בחיים או ברכוש. הדרכת בטיחות וכיבוי אש מקצועית הכרחית בכל מקום עבודה. תרגול התנהגות בזמן שרפה צריכה לכלול: מודעות העובדים להשפעות החום והעשן, הגורמים שלהם פוטנציאל להוביל לשרפה ואיך להתמודד עם שריפות תוך נקיטת אמצעי זהירות.[1]
שרפה במקום העבודה יכולה להתרחש בכל רגע נתון. לעובדים צריכה להיות המודעות, הידע וההבנה איך מגיבים. תגובת העובדים תציל חיים ותמנע שריפת רכוש. בשביל זה, על העובדים ללמוד איך לזהות אזורים מסוכנים, שיכולים להוות בסיס להתפרצותה של שרפה. מעבר לכך הדרכת כיבוי האש לעובדים כוללת הליך מבוקר ויעיל של פינוי קהל בזמן אש.
בנוסף לתרגולי העובדים בכיבוי האש, תוך כדי התרגול נבדקות מערכות אזעקת האש על בסיס קבוע כדי לוודא שהמערכות פועלת באופן תקין. בדיקות אזעקת האש נעשות לרוב מחוץ לשעות העבודה הרגילות על מנת למזער את ההפרעה בתפקודי הבניין; בבתי ספר, הם נעשים לעיתים קרובות כאשר התלמידים והצוות לא נמצאים בסביבה או במהלך החגים שבהם מהנדסי גילוי אש בודקים את האזעקות בבניין לצורך תיקון במידת הצורך.